נפתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל, ואין לכם אפשרות לשלם את כל החוב בבת אחת? זה המצב של רוב האנשים שמקבלים אזהרה, וזה בסדר. בשביל בדיוק המצב הזה יש צו תשלומים: החלטה של רשם ההוצאה לפועל שפורסת את החוב לתשלום חודשי שאפשר לעמוד בו. במדריך הזה נסביר בשפה פשוטה מה זה, איך מגישים, אילו מסמכים צריך, כמה משלמים, ומה הצו נותן לכם בפועל.
רוצים שנבדוק את המצב שלכם? השאירו פרטים או כתבו לנו בוואטסאפ. הייעוץ הראשון ללא עלות.
בקצרה
- צו תשלומים קובע סכום חודשי לפי היכולת הכלכלית שלכם, לא רק לפי גובה החוב.
- כדאי להגיש תוך 20 יום מקבלת האזהרה (פסק דין או שטרות) או 30 יום (תביעה על סכום קצוב). אפשר גם אחר כך, אבל החוב עלול לגדול.
- מגישים בטופס 233 ומצרפים שאלון וויתור סודיות (טופס 529) ומסמכים כלכליים.
- מרגע ההגשה משלמים את הסכום שהצעתם. הסכום המינימלי שאפשר להציע הוא 150 ₪ לחודש.
- הצו לא מבטל לבד עיקולים והגבלות שכבר הוטלו. צריך להגיש עליהם בקשה נפרדת.
- מי שעומד בצו עשוי ליהנות מהטבת ריבית: בלי ריבית פיגורים על הקרן, או הפחתה של 25% מהריביות בתיק.
מה זה צו תשלומים?
צו תשלומים הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שקובעת כמה תשלמו בכל חודש על חשבון החוב בתיק. הרשם בודק את ההכנסות, ההוצאות, הנכסים והמצב המשפחתי שלכם, וקובע סכום שמתאים ליכולת שלכם. כך גם חוב גדול יכול להיפרס לתשלומים שאפשר לחיות איתם.
הבקשה מתאימה לחייב בתיק כספי (פסק דין, שטרות או תביעה על סכום קצוב) שמכיר בחוב אבל לא יכול לשלם אותו בבת אחת, או שלא יכול לעמוד בהצעת הפריסה שהופיעה באזהרה. אם אתם חושבים שאתם לא חייבים את הכסף, או שכבר שילמתם, יש מסלולים אחרים, כמו התנגדות או טענת "פרעתי", ועליהם כדאי להתייעץ לפני שמגישים בקשה לצו תשלומים.
מתי להגיש את הבקשה?
כמה שיותר מוקדם. לפי ההנחיות:
- תיק פסק דין או תיק שטרות: תוך 20 יום מהיום שקיבלתם את האזהרה.
- תיק תביעה על סכום קצוב: תוך 30 יום מהיום שקיבלתם את האזהרה.
אפשר להגיש גם אחרי המועדים האלה, אבל בינתיים ממשיכים להצטבר ריביות ושכר טרחת עורך דין, והזוכה יכול לבקש עיקולים והגבלות. כל יום של המתנה עולה כסף.
איך מגישים בקשה לצו תשלומים?
ממלאים את טופס 233 (בקשה למתן צו חיוב בתשלומים או לשינוי צו), ומצרפים את טופס 529 (שאלון וכתב ויתור על סודיות) חתום, יחד עם צילום תעודת זהות כולל ספח.
את הבקשה אפשר להגיש:
- באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה (הדרך הכי נוחה).
- במייל, בפקס או בדואר ללשכה שבה מתנהל התיק.
- ידנית בלשכת ההוצאה לפועל, אחרי זימון תור (בטלפון *35592 או באתר).
אילו מסמכים צריך לצרף?
המסמכים מראים לרשם את התמונה הכלכלית האמיתית. ככל שהתמונה מלאה יותר, הסיכוי לסכום חודשי סביר גבוה יותר. ברוב המקרים מבקשים:
- 6 תלושי שכר אחרונים (או טופס 106) שלכם, של בן או בת הזוג ושל בני בית בוגרים שגרים איתכם. עצמאים: דיווחי מע"מ ל-6 חודשים ודוח רווח והפסד לשנה הקודמת.
- אישורים מביטוח לאומי על קצבאות (ילדים, אבטלה, הבטחת הכנסה ועוד).
- דפי חשבון עו"ש של 6 החודשים האחרונים, ומסמך "פרופיל לקוח" או "אישור יתרות" מכל בנק.
- אישור מהמסלקה הפנסיונית על כספים בפנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.
- פירוט חיובי כרטיסי אשראי ל-6 חודשים.
- חשבונות חשמל, מים, ארנונה, גז וטלפון ל-6 חודשים, וחוזה שכירות אם אתם בשכירות.
- מסמכים על רכב או דירה (רישיון רכב, נסח טאבו וכדומה), והסכם גירושין או הסכם ממון אם יש.
טיפ: אל תסתירו מידע ואל "תעגלו" הוצאות. הרשם רואה את דפי הבנק, ובקשה שלא תואמת את המסמכים מאבדת אמינות. עדיף להציג את המצב כמו שהוא, ולהסביר כל הוצאה חריגה (טיפול רפואי, ילד עם צרכים מיוחדים וכדומה).
כמה משלמים בצו תשלומים?
אין סכום קבוע. הרשם קובע לפי ההכנסות והצרכים של המשפחה, ולוקח בחשבון גם את גובה החוב ואת מספר התיקים. בבקשה עצמה אתם מציעים סכום, ומרגע ההגשה צריך כבר להתחיל לשלם אותו, עד שהרשם מחליט. הסכום המינימלי שאפשר להציע הוא 150 ₪ לחודש.
אל תציעו סכום שלא תעמדו בו. צו שלא משלמים עליו מחזיר אתכם לנקודת ההתחלה, ולפעמים למצב גרוע יותר.
מה קורה אחרי שמגישים?
אחרי שהבקשה נקלטת, הרשם יכול:
- לאשר את הבקשה ולתת צו תשלומים.
- לבקש מכם מסמכים נוספים.
- להזמין אתכם לחקירת יכולת, כלומר בירור שבו הרשם שואל על המצב הכלכלי.
- לדחות את הבקשה.
כל עוד הבקשה לצו תשלומים תלויה ועומדת ולא נדחתה, אתם פטורים מהתייצבות לחקירת יכולת, אלא אם הרשם הורה אחרת. אם יש לכם כמה תיקים, הרשם יכול גם לשקול לאחד אותם ולקבוע צו אחד שיחול על כל החובות. על זה הרחבנו במאמר על איחוד תיקים.
מה צו התשלומים נותן לכם בפועל?
- סכום חודשי קבוע וידוע מראש, במקום לחץ של חוב מלא.
- דרך לבטל עיקולים: ככלל, אחרי שנקבע צו תשלומים ושילמתם לפחות את התשלום הראשון, הרשם יבטל עיקול על חשבון בנק, רכב או מיטלטלין, בבקשה נפרדת שתגישו.
- הטבת ריבית: החל מ-1.1.2025, חייב שמשלם לפי צו תשלומים ועומד במועדים עשוי ליהנות מכך שלא תתווסף ריבית פיגורים לקרן החוב, או שיופחתו 25% מסך הריביות בתיק.
- הגנה מהגבלות: חייב שמשלם כסדרו לפי צו יכול לבקש לעכב הליכי גבייה והגבלות מסוימים.
חשוב: אישור צו התשלומים לא מבטל ולא מעכב אוטומטית עיקולים או הגבלות שכבר הוטלו. הרבה אנשים מפספסים את זה ונשארים עם חשבון מעוקל גם אחרי שהצו אושר. צריך להגיש בקשה לביטול או לעיכוב. מדריך מלא לביטול עיקול חשבון נמצא במאמר עיקול חשבון בנק: איך מבטלים.
אפשר לשנות את צו התשלומים?
כן. אם המצב הכלכלי השתנה לרעה, למשל פיטורים, מחלה, לידה או גירושין, צריך להודיע לרשם בהקדם ולהגיש בקשה לשינוי הצו. ההגשה זהה להגשת הבקשה הראשונה (אותו טופס 233), עם מסמכים שמראים את השינוי. אל תפסיקו לשלם בזמן שמחכים להחלטה. שלמו כמה שאתם יכולים, ותעדו כל תשלום.
מה קורה אם לא משלמים לפי הצו?
הפסקת תשלומים עלולה להחזיר את כל צעדי הגבייה: עיקולים, הגבלות (כמו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלה על רישיון נהיגה), ואיבוד הטבת הריבית. אם אתם רואים שלא תעמדו בתשלום הבא, אל תחכו. הגישו בקשה לשינוי הצו לפני שהחוב בתשלומים מצטבר.
צו תשלומים או חדלות פירעון?
צו תשלומים מתאים כשאפשר לסגור את החוב בתשלומים סבירים בזמן הגיוני. אבל אם החוב כל כך גדול שגם בתשלומים הוא לא יסתיים לעולם, או שהריביות גדלות מהר יותר ממה שאתם משלמים, צו תשלומים רק דוחה את הבעיה.
במצב כזה כדאי לבדוק הליך חדלות פירעון: אחרי צו לפתיחת הליכים כל הליכי הגבייה נעצרים, כל החובות מרוכזים במקום אחד, ובסוף ההליך אפשר לקבל הפטר, כלומר מחיקה של יתרת החובות. כדי להבין אם זה המצב שלכם, קראו את ששה סימנים שהגיע הזמן לשקול חדלות פירעון.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- להתעלם מהאזהרה. המועדים קצרים, וכל איחור מוסיף ריביות והוצאות.
- להציע סכום גבוה מדי כדי "לרצות" את הרשם, ואז לא לעמוד בו.
- להגיש בקשה בלי מסמכים. בקשה חסרה מתעכבת או נדחית.
- לחשוב שהצו מבטל לבד את העיקולים. צריך בקשה נפרדת.
- להפסיק לשלם בלי להודיע. תמיד עדיף לבקש שינוי.
שאלות נפוצות על צו תשלומים
כמה זמן לוקח לקבל החלטה על צו תשלומים?
זה משתנה מלשכה ללשכה ומתיק לתיק. בקשה מלאה עם כל המסמכים מתקבלת בדרך כלל מהר יותר. בינתיים משלמים את הסכום שהצעתם.
מה הסכום המינימלי בצו תשלומים?
הסכום המינימלי שאפשר להציע הוא 150 ₪ לחודש. הסכום הסופי נקבע על ידי הרשם לפי היכולת שלכם.
האם צו תשלומים מבטל עיקול על חשבון הבנק?
לא באופן אוטומטי. אחרי שהצו ניתן ושילמתם לפחות תשלום אחד, מגישים בקשה לביטול העיקול, וככלל הרשם יאשר אותה.
אפשר לבקש צו תשלומים בתיק מזונות?
בתיק מזונות שפתחה הזוכה עצמה אי אפשר לשנות בהוצאה לפועל את התשלום החודשי השוטף שנקבע בפסק הדין, אבל אפשר לבקש פריסה של חוב מזונות עבר שהצטבר.
יש לי כמה תיקים. צריך צו לכל תיק?
לא בהכרח. הרשם יכול לאחד את התיקים ולקבוע צו אחד לכולם, ואפשר גם להגיש בקשה לאיחוד תיקים.
מה עושים עכשיו?
אם קיבלתם אזהרה, או שכבר יש לכם עיקולים, הצעד הראשון הוא לבדוק את התמונה המלאה: כמה תיקים יש, מה גובה החוב ומה היכולת החודשית שלכם. לפעמים צו תשלומים הוא הפתרון, לפעמים איחוד תיקים, ולפעמים חדלות פירעון היא הדרך היחידה לסגור את הפרק באמת. בייעוץ ראשון ללא עלות נעבור על התיק יחד ונבנה את הצעד הנכון.
רוצים לבדוק מה נכון עבורכם?
במשרד עו"ד עוז צמח בראשון לציון אנו מתמחים בחדלות פירעון, הוצאה לפועל והסדרי נושים. הפגישה הראשונה ללא עלות, ונחזור אליכם עוד היום.
השאירו פרטים ונחזור אליכםכתבו לנו בוואטסאפהתקשרו: 052-5127770
ברכה פולד 3, ראשון לציון
המאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. המידע נכון לאוקטובר 2026 ועשוי להשתנות.
